ל-Jupiter's Legacy יש פרק בכורה חזק שמכבד את הבנת הקהל בסיפורי גיבורי-על.
כדי להשתמש בתוכנית אחרת של נטפליקס כדוגמה, The Umbrella Academy רואה את הצמיחה של מערכות היחסים בין ילדים בעלי כוח-על לאביהם הקשוח והנעדר. מורשת יופיטר שותלת כאן גם זרעים דומים, ומציגה את שני הילדים של הסדרה סופרמן אנלוגית, האוטופית. האוטופי היה עסוק מדי בהגנה על כדור הארץ ובשמירה על קוד גיבורי העל מכדי שיהיה לו זמן לגדל באמת את ילדיו. הציפיות שלו והלחץ הנובע מהיותם ילדיו של הגיבור החזק בעולם עשו את שלהם. הפתיחה של הפרק הראשון מתארת סצנה מילדותם שבה הילדים ננזפים על השימוש בכוחותיהם. האוטופי נואם נאום אב, ואז מציע לקחת את הילדים לגלידה – רק כדי לבטל את ההצעה לענות לזעקה לעזרה. הדינמיקה המשפחתית הלא מתפקדת נתפסת גם בדרכים אחרות.
בנו, למשל, נאבק כדי שהכוחות שלו כמו גם עבודתו כגיבור יעמדו בכינויו של אביו. הוא הוצג לקראת תחילת הפרק לבד בדיינר ואז ממהר לשוד רכב שבו הוא חוטף מכות בקלות לפני שאביו נאלץ להציל אותו. לבת לא ניתן כל כך הרבה זמן מסך בפרק הראשון הזה. עם זאת, יציאתה הזועמת והשיכורה מארוחת ערב משפחתית היא אינדיקציה ברורה לכך שעדיין יש חיכוכים בינה לבין אביה.
מורשת יופיטר עושה עבודה ראויה להערצה בשמירה על קצב מעניין בפרק הראשון שלה. בעוד שסדרות מסוימות מתקשות עם הצעת הפיילוט שלהן, התוכנית הזו מציגה דמויות, מערכות היחסים המורכבות שלהן, וצוק מעניין באמת מבלי להרגיש נפוח או נגרר. לתוכנית יש גם משימה נוספת לקפוץ קדימה ואחורה בין שנות ה-20 והצעירים של The Utopian וצוות הגיבורים של ימינו. זוהי עדות לכתיבה מוצקה כאן שהתוכנית מסוגלת לסובב בהצלחה כל כך הרבה צלחות ישירות מהשער מבלי להרגיש מבולבלת.
זה גם מרענן לראות את הדרך שבה התוכנית מטפלת בהצגת שאר הגיבורים בצוות. בחלק מנכסי גיבורי על, היוצרים יעשו את הטעות לחשוב שהקהל צריך לדעת הכל על דמות לפני שיציגו אותה או יראו אותה בפעולה. קחו לדוגמה את יחידת המתאבדים המקורית, שמקדישה חלק מהפתיחה שלה להצגת מה שהוא בעצם מצגת של חברי החוליה והכוחות שלהם. הגישה הזו מתחילה להרגיש יותר כמו הרצאה מאשר סיפור.
מורשת יופיטר מציגה את רוב הגיבורים של תקופת הזמן הנוכחית על ידי הצגתם בלהט הקרב. זה כמעט מרגיש כמו לצפות בסצנות הקרב הממושכות יותר של צוות בכל סרט נוקמים למעט עם כמות מינימלית של ידע מי היא כל דמות ומה היא עשויה לעשות אחר כך. יש לזה אפקט הפוך של גורם לצופה לרצות ללמוד על הדמויות. במובן מסוים אפשר להשוות את זה לאופן שבו מארוול הציגה את ספיידרמן ל-MCU דרך קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים וגרמה לו להצטרף כמעט מיד לקרב. לא היה סרט מקור שיעניק לקהל עוד סיפור מקור של פיטר פארקר. הקהל היה סקרן לדעת מה הפך את הגרסה הזו של פיטר פארקר לשונה מכיוון שהם לא נאלצו לסבול יותר מאותו הדבר.
לבסוף, זה יהיה הכי מעניין לראות לאן התוכנית לוקחת את הרעיונות סביב "קוד" הכללים שגיבורי העל חייבים לפעול בעולם הזה. ברור מאירועי הפרק הזה שהאוטופיסט לוקח את הקוד הזה ברצינות להפליא. כבר בפרק הראשון הזה ראינו אותו מתחיל להיכנס לכמה שיחות פילוסופיות עמוקות יותר על האתיקה והמוסר מאחורי גיבורי על ומעורבותם בתוך ארגונים כמו ממשלה. אף על פי שאף אחד לא מתנגד לו כלפי חוץ באף אחת מהנקודות שלו בשלב זה, יש כמה רמזים לכך שלדמויות האחרות יש לפחות יותר גמישות באמונותיהן. יהיה מעניין לראות לאן התוכנית לוקחת את הרעיונות הללו וכיצד האוטופי נאלץ להתחשבן בין מעשי משפחתו מול הקוד שהוא מחזיק כמוחלט.
למורשת יופיטר יש פרק בכורה חזק המכבד את הבנת הקהל בסיפור גיבורי העל. זה דורש רעיונות מוכרים ומשתמש בהם כקרש קפיצה כדי להציג רעיונות חדשים דרך היבטים פחות נחקרים של יחסים משפחתיים של גיבורי על. זוהי התחלה מבטיחה לסיפור גיבורי על עם הרבה פוטנציאל.